מצודת דוד
ומה קול. רצה לומר: ואם קיימת דבר ה׳, מה הוא קול הצאן וכו׳, האם המה מעמלק:
חומת אנך
ומה קול הצאן וכו' אשר אנכי שומע. יש לדקדק מאי קאמר אשר אנכי שומע אטו אחרים אינם שומעים ושמעתי משם הרב מהר"ם ן' חביב משלוניקי חמיו של הרב משאת משה ז"ל שפירש במ"ש ביומא שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו וצריך טעם לדבר. ונראה דדוד הע"ה טבעו אש לוהט אדמוני עם יפה עינים וכפי תוקף טבעו דין הוא להעביר על חטאתיו. אמנם שאול גבי עמלק הי"ל רחמים גדולים וכל קבל דנא אכזריות גדול בנוב עיר הכהנים ועל זה נלכד. ושאול שריחם על הבהמות וגם ס"ד לרחם על עמלק ודן ק"ו אמר הקימותי את דבר ה' דכתיב והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו' ולזה רחמתי על הבהמות ועל המלך השיבו שמואל הנביא ע"ה מה קול הצאן הזה ואי תימא שרחמת עליהם כדכתיב והלכת בדרכיו וכתיב ורחמיו על כל מעשיו הרי איכא אחריתי אשר אנכי שומע לבדי מעשה דנוב אכזריות גדול יתר מאד והני בי תרי סתרא"י נינהו:
חנוכת התורה
ליקוטים
הפטורה לפרשת זכור
ויאמר שמואל מה קול הצאן אשר באזני ויאמר שאול אשר חמל העם על מיטב הצאן למען זבוח לה' וגו'. הנה בפסוק הזה רבו הדקדוקים. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש [הובא בבעל הטורים בפסוק מכשפה לא תחיה עיין שם] דמקשה אם אדם חטא בהמה מה חטאה ולמה צוה להרגם ומתרץ המדרש לפי שהעמלקים היו מכשפים והו מהפכים את עצמן לבהמות למען ינצלו לכך צוה להרוג אף הבהמות. והנה איתא בס"ח דאותן המהפכין עצמם לבהמות אף דכל הגוף נתהפך אבל גלגל העין לא יתהפך וכן הנחש לא נשתנה עיניו וכו'. והנה איתא במסכת בכורות אלו המומין בבהמה לפסול להקרבה גלגל העין דומה לשל אדם הוה מום ופסול לקרבן עיין שם. והשתא יובן הדבר ויאמר שמואל מה קול הצאן אשר באזני הא מחויבים להרוג אף הצאן מטעם שמא יש בהם בני אדם כנזכר לעיל. לזה שפיר השיב שאול אשר חמל העם על מיטב הצאן לזבוח לה' ומדלקחו אותן הבהמות רק לקרבן אם כן מסתמא בדקו אותם שלא יהיה בהם מום אם כן היו מוכרחים גם כן לבדוק שלא יהיה בהם בהמה שיהיה עיניה דומה לשל אדם דאם לא כן פסול לקרבן. ואם כן בודאי לאו אדם הוא שהפך את עצמו. אם כן אין לך להתרעם על מה שהנחתי אלו הבהמות:
הפטורה לפרשת זכור
ויאמר שמואל מה קול הצאן אשר באזני ויאמר שאול אשר חמל העם על מיטב הצאן למען זבוח לה' וגו'. הנה בפסוק הזה רבו הדקדוקים. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש [הובא בבעל הטורים בפסוק מכשפה לא תחיה עיין שם] דמקשה אם אדם חטא בהמה מה חטאה ולמה צוה להרגם ומתרץ המדרש לפי שהעמלקים היו מכשפים והו מהפכים את עצמן לבהמות למען ינצלו לכך צוה להרוג אף הבהמות. והנה איתא בס"ח דאותן המהפכין עצמם לבהמות אף דכל הגוף נתהפך אבל גלגל העין לא יתהפך וכן הנחש לא נשתנה עיניו וכו'. והנה איתא במסכת בכורות אלו המומין בבהמה לפסול להקרבה גלגל העין דומה לשל אדם הוה מום ופסול לקרבן עיין שם. והשתא יובן הדבר ויאמר שמואל מה קול הצאן אשר באזני הא מחויבים להרוג אף הצאן מטעם שמא יש בהם בני אדם כנזכר לעיל. לזה שפיר השיב שאול אשר חמל העם על מיטב הצאן לזבוח לה' ומדלקחו אותן הבהמות רק לקרבן אם כן מסתמא בדקו אותם שלא יהיה בהם מום אם כן היו מוכרחים גם כן לבדוק שלא יהיה בהם בהמה שיהיה עיניה דומה לשל אדם דאם לא כן פסול לקרבן. ואם כן בודאי לאו אדם הוא שהפך את עצמו. אם כן אין לך להתרעם על מה שהנחתי אלו הבהמות: